צייטגייסט (החיים ביום אחד)
לקראת סופו של הסרט "החיים ביום אחד" שיפתח השנה את פסטיבל "דוקאביב", מופיעה סצנה הנראית כאילו יצאה מהסדרה "מחוברות". בסצנה, צעירה אמריקאית יושבת במכוניתה בשעת לילה מאוחרת, בעוד סופת ברקים משתוללת בחוץ, ומספרת למצלמה, כמעט בבכי, כיצד כל היום חיכתה שיקרה משהו מיוחד ששווה לתעד. משהו שיהיה מעניין ומרגש וראוי מספיק בכדי להיכנס לסרט. אבל שום דבר כזה לא קרה והיא רק עבדה כל היום, למרות שזה יום שבת. ואז דבר מדהים מתרחש, מעצם התיעוד העצמי והידיעה שאת המונולוג הזה יראו בפוטנציאל מיליוני צופים, מצב רוחה של הצעירה מתרומם. התיעוד העצמי הופך לשיאו של היום האפרורי שעברה, כמו גם לאחד הרגעים היפים בסרט. סצנה זו היא במובן רב דוגמא לאחת מהתופעות הבולטות והמעניינות של תקופתנו - הצורך הקיומי בשיתוף. צורך שהפך עבור רבים לדרך חיים כמעט בתרבות ה"ריאליטי" והווב 2.0. האתר YouTube הוא מהפופולאריים שבאתרי השיתוף, וביולי האחרון התבקשו משתמשיו על ידי הבמאי זוכה האוסקר קווין מקדונלד והמפיק רידלי סקוט ("בלייד ראנר") לתעד את עצמם בתאריך ספציפי אחד, שבת, ה- 24 ליולי ...